בוררות

מי מוסמך לנהל הליכי בוררות?

בחוק הבוררות מוגדר “בורר” כל אדם שמונה לכהן כבורר במסגרת הסכם בין הצדדים. ככלל, כל אדם בישראל רשאי לשמש כבורר, גם אם איננו עורך דין במקצועו.

עם זאת, קיים יתרון בולט לבחירה באיש מקצוע שעבר הכשרה לניהול הליכי בוררות, ושולט גם בהוראות החוק וגם בנורמות המקובלות בתחום שבו התגלעה המחלוקת.

איך בוררות מתחילה?

הליכי בוררות מתחילים בחתימה על הסכם בוררות בין הצדדים בסכסוך. החתימה על ההסכם מהווה דרישה מקדימה לקיומו של הליך הבוררות. הסכם הבוררות עשוי להיות הסכם ייעודי לעניין הבוררות שנקרא לעתים “שטר בוררות”. אולם לרוב מדובר על סעיף בודד בהסכם מקיף יותר שמסדיר את כלל הסוגיות שבהן חלוקים הצדדים.

במידה שהצדדים לא חתמו על סעיף בוררות לפני פרוץ הסכסוך, אך עם פרוץ הסכסוך מעדיפים הצדדים להתדיין מחוץ לכותלי בית המשפט, הם עדיין יכולים להסכים על העברת הסכסוך לפתרון במסגרת של בוררות.

גם כאשר תיק מגיע להתדיינות בבית משפט, והשופט ממליץ לצדדים לנהל את הסכסוך ביניהם במסגרת בוררות, הרי שעם קבלת הסכמת הצדדים לכך, מוסמך השופט להעביר את התיק להליך של בוררות.

כיצד בוררות מסתיימת?

הליכי בוררות יכולים להסתיים בשתי דרכים עיקריות:

מהו פסק בורר ומה משמעותו?

פסק בורר הוא מונח המתייחס להחלטתו הסופית של הבורר בהליך הבוררות. יצויין כי לא כל החלטה של הבורר היא פסק בוררות. במהלך הליך הבוררות יכול הבורר ליתן החלטות ביניים. פסיקתו המכריעה של הבורר בסכסוך אשר מסיימת את הליך הבוררות  היא זו הנקראת “פסק בוררות”.

את פסק בוררות ניתן להביא לאישור לבית משפט. פסק בוררות שאושר כמוהו כפסק דין שניתן על ידי בית משפט. את פסק הבוררות שאושר ניתן להגיש לביצוע במערכת ההוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט.

האם ניתן לערער על החלטת הבורר?

ברירת המחדל בהליכי בוררות היא כי אין ערעור על פסק הבוררות.

יחד עם זאת, חוק הבוררות מאפשר לצדדים להסכים מראש כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות. הצדדים יכולים לבחור בין ערעור בפני בורר אחר לבין ערעור ברשות לבית המשפט.

המוסד לבוררות עסקית מאפשר לצדדים לבחור האם הם מעדיפים שפסק הבוררות יהיה סופי ולא יהיה נתון לערעור או שהם מעדיפים שפסק הבוררות יהיה נתון לערעור. הסכמה זו צריכה להיות בכתב ומראש, לפני תחילת הליך הבוררות.

היתרונות בהליכי בוררות

בוררות מאפשרת לפתור מחלוקות באופן שחוסך לכל המעורבים גם זמן רב וגם הוצאות לא מבוטלות. כל זאת, בהליך דיסקרטי, המתנהל על מי מנוחות, ובאופן שמאפשר להביא את הסכסוך אל סיומו המהיר.

בנוסף, לצדדים יש שיקול דעת מלא בכל הנוגע לעיצוב הליך הבוררות, החל מבחירת הבורר (ניתן לבחור בורר ספציפי או להפנות למוסד לבוררות למינוי בורר) והיקף סמכותו של הבורר; דרך אופן ניהול הליך הבוררות (סדרי דין, דיני ראיות) והדין שיחול בהליך הבוררות (הדין הישראלי, דין זר, דין תורה, שיקול דעת הבורר וכו’) וכלה בהחלטה האם ניתן יהיה לערער על פסק הבורר ואם כן – כיצד (לבורר אחר או לבית המשפט).

מה ההבדל בין גישור לבין בוררות?

גישור הוא הליך שבו הצדדים ממנים צד שלישי אשר אמור להביא אותם לידי הסכמה לסיום הסכסוך, מבלי שיש למגשר סמכות להכריע ביניהם. כך שאם הצדדים לא מגיעים לידי הסכמה, הסכסוך נותן בעינו ונדרשת הכרעה, בין בבית משפט ובין בבוררות.

לעומת זאת, בוררות היא הליך שבו הצדדים ממנים צד שלישי אשר אמור להכריע בסכסוך ביניהם. הצדדים קובעים בהסכם את מסגרת הסמכות של הבורר, הבורר שומע את הצדדים ומכריע בסכסוך בהתאם לטענות ולראיות שהציגו הצדדים בפניו.

במה בוררות עדיפה על הליך משפטי?

הליכי בוררות עדיפים על הליכים משפטיים המתנהלים בבית משפט, בהיבטים הבאים:

מסלולי ערעור  במסגרת תיקון 2 לחוק הבוררות?

במסגרת תיקון מספר 2 לחוק הבוררות נוספו לחוק הקיים 2 מסלולי ערעור חדשים:

1. ערעור על פסיקת הבורר באמצעות בורר אחר (באופן פרטי)
2. ערעור על פסיקת הבורר בערכאת ערעור (בבית המשפט)

בהתאם לכך, הצדדים שחותמים על הסכם בוררות רשאים לבחור בכל אחד מן המסלולי הללו, ובלבד שבחירתם תצוין באופן מפורש בנוסח ההסכם.